ice cream

"גלידה לשניים"

גלידה לשניים – מסע מתוק בין דמיון למציאות

אוהבים גלידה? ברור שכן. יש בה משהו שקשה לעמוד בפניו: הטעמים, הצבעים, המרקמים, הזיכרונות שהיא מעוררת… גלידה היא לא סתם קינוח. היא חוויה מלאה שמחה, רכות, ילדות, ולעיתים אפילו שובבות ורומנטיקה
וכך נולד מסע קצת מוזר, קצת חלומי ובעיקר מתוק וצבעוני — מסע שהתחיל בשקט של שולחן העבודה שלי והמשיך לגלידריות ברחבי העולם
הכול התחיל בציור אחד: זוג חביב ומעט מוזר שותה קפה. תהיתי איך ייראו אם אצייר אותם שותים יין… ואז, איך ייראו כשהם אוכלים גלידה. כשהוספתי להם גביע גלידה צבעוני ונוצץ — משהו בי נדלק. כך נולד לו הזוג שהוביל אותי למסע עולמי דרך הדמיון
אלה היו ימי מלחמה. השמיים סגורים, העבודה נעצרת, האוויר מלא דאגה. בין אזעקה לרגע של שקט חשבתי על מקומות רחוקים, ובעיקר על גלידריות בעולם. על הטעמים, על הצבעים, על אנשים שממשיכים ליצור מתיקות גם בימים שבהם הכותרות קשות. אמרתי לעצמי
אני אולי לא יכול לטוס — אבל הזוג שציירתי יכול בהחלט
בעזרת חיפוש אקראי מצאתי גלידריות בטוקיו, בלונדון, בוונציה, בברלין, אפילו בהונולולו שבהוואי. התחלתי לצייר זוגות שונים, כל אחד אוכל גלידה במקום אחר בעולם. שלחתי את הציורים בהודעות אינסטגרם לגלידריות שמעולם לא פגשתי. להפתעתי, מכל קצווי העולם הגיעו תגובות חמות: תודות, פוסטים משותפים, ובקשה אחת שחזרה שוב ושוב — תבוא לבקר
וכשהשמיים סוף-סוף נפתחו מחדש, אכן נסעתי. מצאתי את עצמי עומד, בהתרגשות כמעט ילדותית, בתוך גלידריות שעד לא מזמן היו רק במסך ובדמיון. ביקרתי במפעל משפחתי בוונציה, טעמתי גלידה בלונדון, פגשתי אמני גלידה בטוקיו. המציאות הדביקה את הדמיון — והטעם? מושלם
קשה לתאר במילים את החיבור בין ציור שנולד בזמן חרדה לבין כף גלידה שנעשתה באהבה מעבר לים. אבל התחושה ברורה: כמו גלידה טובה, היא משאירה טעם מתוק שנשאר הרבה אחרי שהגביע נגמר
והיום, המסע הזה ממשיך להתגלגל ולסחוף אנשים בעולם כולו — דרך תערוכה צבעונית שמוצגת בגלידריות עצמן
בכל גלידריה שבה מוצגות העבודות, מתווסף עוד פרק לסיפור, עוד טעם, עוד חיוך. המבקרים יכולים לא רק לקרוא את הסיפור, אלא גם לטעום אותו — ממש לצד הציורים